מיהו טרוריסט?

2002

"אנשי המילואים שנפגעו בג'נין עלו על מארב מתוכנן שהניחו המבוקשים המתבצרים במחנה הפליטים. תחילה התפוצץ לידם מחבל מתאבד ואחר כך הופעלו עוד מטענים ונפתחה אש כבדה על הכוח שהותקף וכן על כוח חילוץ." (עמוס הראל, "הארץ", 10 באפריל 2002).

סוקראטס (נחת במחוזותינו. מיתמם, כהרגלו): חברים, מיהו מחבל?

ישראלי (במקהלה): ערבי המפיל אימה על האוכלוסיה באמצעות פגיעה עיוורת באזרחיה.

ס: עברתי בארצכם, מן הנהר לים, ובכל פינה פגשתי אנשים מוכי פחד, ללא הבדלי גיל, מין וגזע.

י : איך אתה משווה? אויבינו מתכוונים להפיל אימה, ואילו צבא הגנה לישראל כשמו כן הוא.

ס: נכבדי, בלי כוונות. העשייה רושמת בטאבו. האם החרדה של תושבי מחנה ג'נין פחותה מן החרדה של תושבי העיר חדרה?

י: אבל הדרך, אדוני, הדרך. הם צמאי דם, ואילו שלנו עושים את חובתם. רובם בכלל לא רואים דם, וודאי לא הטייסים, הטנקיסטים, התותחנים.

ס: האם מחמאה היא בפיך או אות קלון?

י: ???

ס: וודאי תסכים אתי כי עדיף לו לאדם להיות קורבן לעוול מאשר לגרום עוול.

י: לא עוד!

ס (מתעלם): יתר על כן: למנוול רע לעין ערוך יותר מאשר לקורבנו.

י: ?!?

ס (כאילו אין די בקביעה תמוהה זו, הוא אף מדרג את הרעים לפי סבלם): מי שנענש על פשעיו סובל פחות מאשר מי שאינו משלם עליהם כלל. אפילו לא בחלומות.

אני (נדהם): לשיטתך, אין במזרח התיכון אומלל מטייס צה"ל. והרי מצינו כי "הטובים לטיס."

ס: מה עושה המסכן?

אני: הוא מחריב, הוא פוצע, הוא הורג – בלא מגע יד אדם, בלא מגע עין אפילו.

ישראלי: נו? אשריו וטוב לו.

אני: אין לו תקווה לכפר על מעלליו! אפילו לא על ידי סיוטים ונדודי-שינה. (סוקראטס נאנח בחמלה). יחסית לטייס, שפר אפילו חלקו של שוטר משמר הגבול, איש האלה וכדורי הגומי, אותו מעירים מדי פעם בבעתה שבורי העצמות ומנוקרי העיניים. גם את חייל גבעתי במחסום אשר דחה את הכורעת ללדת בלך ושוב, גם את חוקר השב"כ אשר טלטל וחשמל ומנע שינה, ולפעמים הרג  -  את מי לא, בעצם, בעושים במלאכת הכיבוש היומיומית - יפקדו קורבנותיהם ברגעים בלתי צפויים וישביתו בהם שינה, שמחה, זקפה. ורק את הטייס מפקירה המדינה, רק אותו היא דנה לבצע פשעים שאין לו סיכוי להיענש עליהם, לא בבית המשפט ולא בחלום. (גם לטנקיסט ולתותחן נד סוקראטס ברחמים גדולים.)

ישראלי: סוקראטס שילם על יפי הנפש שלו בחייו, ואילו לנו נמאס למות צודקים.

אני: אבל גם לגלגל את העיניים השמיימה אתם רוצים. מכבסת המלים שלכם עושה לילות כימים, ואם צריך, אתם מוסיפים אקונומיקה על מנת להלבין את פשעי "אנשי שלומנו".

סוקראטס: אם הבנתי נכון, הטרוריסט שלהם מוכן לשלם על מעשי התועבה שלו בחייו ואילו הטרוריסט שלכם, לא. תקנו אותי אם אני טועה.

אני: אני מנחש כי גם הטרוריסט הפלשתיני היה מעדיף לזרוע הרג והרס מתא המסוק ומצריח הטנק.

סוקראטס: אם כך, הרעים שלהם אינם רעים פחות מן הרעים שלכם מלידה. הם רעים פחות בלית ברירה.